עברית English
הספר בעברית כולל אודיו בIBOOKS רק ב 30 ש"ח לחץ על ציור הספר לרכישה
קבצי הקול יופעלו באפליקציית IBOOKS בפורמט mp3
[לידיעה המלאה]
חדש! רכישת קובץ אודיו בלבד ב 39.90
רכישת קובץ mp3 הכולל הקראה מלאה של שלושת הסיפורים שבIDBOOK סה"כ 7:15 שעות
[לידיעה המלאה]
חדש! יצא לאור באנגלית באתר smashword
ניתן לרכישה בsmashword
[לידיעה המלאה]
AMAZON KINDLE לרכישה באנגלית
[לידיעה המלאה]
עכשיו באנגלית גם בkobo
בכל הפורמטים הקיימים
[לידיעה המלאה]
באנגלית גם ב BARNES & NOBLE
[לידיעה המלאה]
לכבוד העליה של אתר ''נטבוק'' האתר הגדול בארץ לספרים דיגיטאליים
רק ב30 ₪ העותק המלא של הספר מותאם גם לטאבלט וטלפונים חכמים מכל ...
[לידיעה המלאה]
 
 
 
המעבר

דיקסון הביט מחלון משרדו על השקיעה מאחורי הרכסים הכחולים של הרי האורידים.  הירח השני של אורידיוס כבר היה במרכז הרקיע שופך אור אדמדם על הפסגות הרחוקות של ההרים. הירח השלישי לא יזרח היום, לכן היו אלה השעות היפות ביותר בעיניו של דיקסון שעות הדימדומים שנימשכו כאן כשעתיים לפי העונה בשנה האורידית שנמשכה 509 ימים. עוד מעט תזרח השמש השניה ואור בוהק יציף מחדש את השטח עד שתשקע בעוד 36 שעות. למעשה שעות הדמדומים האלה הן הזמן החשוך ביותר בכוכב הזה בן שתי השמשות.

הוא המתין להגעת החוקר המיוחד מטעם הפדרציה לבדוק את מותו של הנפלואיד שגופתו המצומקת הונחה לפני דקות על שולחן במשרדו שהיה גם חדר הפיקוד על ידי שני טלקנים צעירים. זה היה מקרה המוות הראשון של נפלואיד שאירע אי פעם באורידיוס, והפעם הראשונה שהוא ראה גופה שכזו. היתה לו לדיקסון הרגשה לא נוחה מכל המעמד המביך הצפוי לו עם החוקר.

הוא הוצב לשרת באורידיוס כבר לפני 14 שנים אורידיות והיה אמור להיות מוחלף רק עוד שנה. הוא לא רצה להגיע לכוכב נידח זה הנמצא בקצה הגלקסיה של שביל החלב והיה מעדיף הצבה קרובה יותר למרכז אבל לא שאלו את דעתו. הוא גם לא אהב את האור האינסופי שהיה בחוץ ואת הטמפרטורה הגבוהה ששררה באורידיוס כמעט כל הזמן, לדעתו ההצבה שלו נבעה ממניעים פוליטיים. ההומנואידים רצו להעביר מסר בהצבתו בקצה הנידח של הגלקסיה מקום שלא היה במרכז הפעילות כבר עשרות שנים. הטענה שיש באורידיוס מעבר חבוי בהרים המאפשר גישה לחלק נידח עוד יותר של הגלקסיה, נשמעה לא אמינה, כי לשם מה צריך בכלל מעבר שכזה. לדעתו היתה זו עוד אגדה מקומית שהומצאה בראשם של הנאפלואידים רק כדי להצדיק את קיומם במקום כה חסר משמעות בגלקסיה.

בכל 14 שנות אורידיוס הארוכות שלו הוא לא שמע מאף נפלואיד משהו על המעבר הזה. בתחילה ניסה לחקור את הנושא מתוך סקרנות  ורצון להבין את החשיבות של הצבתו בכוכב הנידח הזה. אבל כיון שלא קיבל תשובה מאף נפלואיד והם הרי יושבים בהרים, הניח דיקסון שאין בסיפור אמת. וכיוון שהיה עמוס בעבודה בשמירה ודיווח עזב את הנושא.

ארבעה טלקנים ניכנסו לחדרו והתישבו במעגל בפינה הרחוקה של החדר,שעת הגעת החוקר הגיעה והטלקנים נראו מאוד שלווים יחסית למי שעומדים להביא בפעם  הראשונה חוקר בכיר ממרכז הגלקסיה בטלקינזיס. בדרך כלל היה מספיק זוג טלקנים אחד לנסיעה בין כוכבים אבל כשהמרחק כה גדול נדרשים ארבעה טלקנים בכל צד של המסע. וכיוון שנסיעות כאלה נדירות ביותר היה דיקסון בטוח שלכולם זו פעם ראשונה לעבוד ברביעיה.

הם החלו במדיטציה תוך כדי מלמול בשפה שלא הבין ולרגע היה נדמה לו שהם ריחפו בישיבה מבלי לגעת בריצפה. אחרי דקה הופיע החוקר במשרד, זה היה אדם שמנמן חיכן ומלא חשיבות עצמית שהחזיק כלי עבודה בכיסי הסרבל הכחול והלא נקי במיוחד שלבש. דיקסון הופתע הוא ציפה לאדם חמור סבר בחליפה. באת להחליף אותי? שאל בלחש.

 החוקר לא ענה רק הוציא איזושהי סכין מאחד מכיסי הסרבל שלו והתקרב מאוד לדיקסון. עד שבינהם הפריד רק השולחן ועליו גופת הנפלואיד.

במהירות ובמיומנות ביצע החוקר חתך לאורך הבטן מבית  החזה ועד המפשעה. האיברים הפנימיים נראו תקינים החוקר חיטט קצת בקרביים של הנפלואיד והוציא לבסוף קופסה שחורה קטנה. אז פנה לדיקסון ואמר טוב, אחד גמרנו. דיקסון היה מופתע שוב מהמהלך הבילתי צפוי. ושאל גם לאנשים אתם שמים קופסאות שחורות? חשבתי שרק למכונות.

כן לפעמים רק כשמוכרחים, עכשיו בוא נבדוק רגע ברישומים אתהDX-1  כן זה אני, אמר דיקסון והחוקר הוציא מפתח מכיס אחר בסרבלו. זו סידרה מאוד מוצלחת כמעט לא היו לנו תקלות איתכם עד עכשיו. בהשתלמות האחרונה אפילו סיפרו לנו שמדענים טוענים ששימרתם רגשות כמו בני אדם, בכל מקרה אשמח לעדכן לך גירסאות ברשותך, והחוקר שלח את היד עם המפתח לכתפו של דיקסון.

 

 

דיקסון התעורר לאזעקה מיבבת, ניראה היה שהוא במרפאה באורידיוס. למרות ששירת בכוכב הזה כבר 14 שנים, מעולם לא ראה את פנים המרפאה. טוב, מי שאף פעם לא חולה, למה שיכיר את המקום הזה?  למעשה המקום שימש בעיקר את הנפלואידים שהיו נפגעים בתאונות צייד ולעיתים רחוקות יותר גם את הטלקנים בעיקר, כדי לקבל טיפול מהיר נגד כאבי ראש. לא פלא שהרי בתהליך הטלקינזיס המאפשר תנועה בגלקסיה הם משתמשים בכמעט 80 אחוזים ממוחם חלקים שאצל רוב אוכלוסיות הגלקסיה כלל אינם באים לידי שימוש.

דיקסון החליט לחזור לעמדת הפיקוד ובדרכו לשם עבר ליד חלון חיצוני גדול שפנה לעבר המרחבים הפתוחים של אורידיוס. הוא עבר מבלי להסתכל החוצה אבל, משהו מוזר בנוף עצר אותו וחייב הצצה נוספת. תחילה הביט למרחבים העצומים והשוממים של המדבר האורידי מבלי להבין מה מוזר. לקח לו יותר מעשר שניות לקלוט פתאום כי המוזר הוא לא על הקרקע אלא בשמים, במקום שני ירחים שהיו צריכים להופיע עכשיו היו שם שלושה. זה לא מחזה נדיר מאוד באורידיוס  ששלושת ירחיו הופיעו יחד בשמים פעמים בחודש אבל היה זה ירח אחר גדול וקרוב יותר מתמיד. דיקסון ראה גם חללית הומנואידית גדולה שהצליח לראותה חוצה לאיטה את החלון הגדול במסלול שנראה כמתקרב לאורידיוס. הוא הסתכל שוב בסקרנות לירח הגדול והבין כי מדובר בירח הומנואידי אחד מעשרת הירחים השולטים בזמן ובארועים בגלקסיית שביל החלב, עליהם למד בבית החינוך.

אף אחד מהחברים והמכרים הרבים שהיו לו לא ראה מעולם ירח הומנואידי. למרות שבתמונות עתיקות ובקפסולות זמן שחוו בשעורי ההיסטוריה בתקופה המרכזית של  הסוציאליזאציה שלו ראו לעיתים חתיכת ירח הומנואידי בשמים. כשבגר והתגיס לצבא הפדרציה איפשרו להם סיור לימודי בן חצי שנה על אחת מהחלליות ההומנואידיות שהכשיר אותם להיות חברי צוות בחללית שכזו. אבל מהמחזור שלו אף אחד לא הגיע לשרות פעיל באחת מהן. באקדמיה הצבאית  הזכירו תמיד את אייו-סיפור שהצטיין באקדמיה והפך להיות טכנאי זמן באחד מעשרת הירחים ההומנואידים, אבל כולם ידעו שכזו הצטלבות של זמן וארועים יכולה להופיע פעם בדור, מה שאומר שסיכויי מישהו מהם להגיע לשירות פעיל בחללית או ירח הומנואידי היו קלושים ביותר. כאילו נגד כל הסיכויים דווקא עכשיו בקצה הנידח הזה של הגלקסיה שבו הוצב לפני 14 שנים, הופיעו לפניו במלוא הדרם חללית וירח הומנואידים.

דיקסון ניסה להסתיר את התרגשותו הרבה ולהבין ממיקום הירחים האורידיים שבשמיים (לא הירח ההומנואידי) כמה זמן היה חסר הכרה. אם זה מספר ימים זה יכול להסביר איך פתאום מופיע לו ירח הומנואידי בשמי אורידיוס מבלי שמכשיריו, שבדיוק לכך נועדו, יתריעו על כך. הוא אכן צדק, על פי חישוביו הוא היה כמעט חודש יורידי שלם ללא הכרה, מה שאיפשר לירח ההומנואידי להתקרב כל כך. זה לא היה הדבר היחיד שטרד את מוחו: איך זה שהחוקר הגיע בדיוק לפני הירח ההומנואידי? ולאן לעזאזל נעלם? למה הוא היה צריך להיות בחוסר הכרה חודש אחרי עדכון גירסה? ולמה דווקא עכשיו אחרי הרצח שהתרחש בתחום אחריותו מופיעה החלללית ההומנואידית? ולמה האזעקה הזו עוד פועלת?

כנראה שהלך והתקדם תוך כדי המחשבות עד שהגיע ונעמד מול הדלת של עמדת הפיקוד. כשנפתחה הדלת הופתע לגלות בתוך מה שהיה פעם משרדו, שישה הומנואידים שאותם לא הכיר. אחד מהם אמר לו שלום, חיכינו לך. היה משהו מוזר בדיבורו ונראה לדיקסון שפיו של הדובר לא זז כמעט בעת שדיבר איתו. עוד לפני שהוא הספיק לומר מילה דיבר שוב ההומנואיד. תסלח לי על נימוסי הגרועים, שכחתי שעבורך תקשור בטלפתיה אינו דבר רגיל, אם כי זה היה אמור להיות חלק מעדכון הגירסה שלך. דיקסון חשב כי, איתו הכל בסדר רק מוזר להתרגל לדבר כך. ושם לב שהוא בעצם לא מדבר אלא מעביר מחשבה. זה היה לו חוויה חדשה ומעניינת וגם מהנה כשנוכח לדעת שהצליח "לדבר" במחשבתו או להעביר מחשבה למי ששוחח איתו. כפי שאתה רואה תפסנו פיקוד כאן אתה מוזמן לשיחה עם טכנאי זמן מוסמך אלוף אייו-סיפור שכנראה מכיר אותך.

טוב, הוא לא ממש מכיר אותי הוא רק היה באותה אקדמיה צבאית שבה למדתי חמש שנים לפני,  חשב דיקסון והנפלואיד ענה לו כי מיד יבוא מישהו לקחת אותו לירח ההומנואידי. האזעקה פסקה והמחזה שנגלה לעיניו של דיקסון מחלון משרדו לשעבר שניכר כי ההומנואידים השתלטו עליו, הבהיר לו מדוע. במשטח הנחיתה שבחוץ שנועד לחלליות קטנות לטיסות קצרות בין הירחים האורידיים חנתה עכשיו מעין רגל ענקית שהיתה בחלקה התחתון של החללית ההומנואידית רוב החללית  הענקית עמדה מעל המדבר הפתוח וממקום עמידתו נראה שכל החלון התמלא רק בחלק קטן מתחתית החללית הענקית כשהמשכה, כך שיער, מכסה כרגע שטח גדול מהמדבר האורידי.  קול נפץ חזק הגיע אליהם מעט באיחור וזיעזע את כל המבנה. כיוון שהוא הכיר את גודלו ועומקו של המוצב הבין דיקסון שלא רק המבנה זז אלא הירח כולו הזדעזע מחללית הענק שנחתה עליו.

 

זמן קצר אחר כך בחללי השיגור הופיעה דמותו של אייו, הוא הכיר אותו רק מההלוגרמה שלו  בכניסה לספריית קפסולות הזמן של בית החינוך שבה בילה ימים רבים. ולמרות שעברו כבר כמעט 20 שנים מאז הונצח בהלוגרמה מהסוג הישן הוא נראה כאילו לא הזדקן למעט מעט שיער לבן שהופיע בזקנו הג'ינג'י. שלום דיקסון  הקדים אותו אייו בברכה, דיקסון הרגיש קצת נבוך בכל זאת הנימוס חייב אותו לומר שלום ראשון שכן, הוא היה הצעיר יותר והמפורסם פחות ולמרות שהשתלטו על משרדו הוא גם המארח, אחרי שהפך את אורידיוס למישכנו ב15 השנים האחרונות.

דיקסון התעשת וענה "שלום גם לך, אני מקווה שהיה לך מסע טוב כדי להגיע לכאן."

 אייו רק גיחך במרירות , "כן אם אתה קורא  לטיסה של 20 שנים מהם 15 בשינה מסע, אז כן, חיינו לא רע."

 דיקסון מיהר לעבד את המידע החדש שקיבל. הוא ידע שהמרחק ממרכז הגלקסיה לאורידיוס המצוי בזרוע אוריון של שביל החלב הוא כמעט 26,000 שנות אור וחללית הומנואידית כך זכר מלימודיו, נוסעת במהירות של כמעט 500 שנות אור בשנה הומנואידית תקנית, זה אומר...

"אל תתאמץ לחשב" אמר אייו כאילו קרא את מחשבותיו, "מאז שהכרת את החללית ההומנואידית כמעט הכפלנו את מהירותה והיא טסה או יותר נכון עוברת כמעט אלף שנות אור בשנה ואנחנו פשוט היינו הקרובים ביותר למוצב שלך."

"רגע זה אומר שהתחלתם לטוס לכאן חמש שנים לפני שאני הוצבתי לתפקיד כאן?" "או אני רואה שיש לי מתחרה לתפקיד טכנאי זמן"

דיקסון חשש כי הוא ממשיך להיות לא מנומס והחל להתנצל "לא, כי קודם חשבתי שבאתם בעקבות האירוע שהיה כאן ועכשיו..." הוא השתתק, בתוך אותו רגע הצליח להבין, מה שלא כל כך תפס בכל שעורי תכנון הזמן בבית החינוך. הם למעשה צפו מראש את הארועים ותכננו מראש את הגעתם והתחילו במסע  לכאן שנים עוד לפני שהארועים התרחשו.

אייו לקח סופית את ההובלה בשיחה ואמר לדיקסון: "בוא איתי ואעשה לך היכרות קצרצרה בירח הומנואידי. שמעתי שאתה חובב מושבע של קפסולות זמן, אז אולי הגיע הזמן שתבין איך מייצרים אותן." הוא אחז בידו של דיקסון והוביל אותו לחללי השיגור. דיקסון הספיק עוד לחשוב לעצמו מדוע אייו אינו מדבר איתו בטלפטיה ועם מחשבה זו כבר התממשו שניהם בחדר בעל תקרה גבוהה מאוד מעין מחסן גדול. הקירות סביב היו עמוסי מדפים ונקודות עיגון וכורסאוות התחברות  כיסו את כל שטח הרצפה. המדפים הועמסו לעייפה אלפי אלפים של קפסולות זמן צבעוניות ונוצצות. ודיקסון שראה עד כה רק את סיפריית בית החינוך שלו נשאר פעור פה לנוכח הגודל והכמות העצומה של הקפסולות. בסיפריה בבית החינוך בילה דיקסון ימים רבים בכורסאות ההתחברות, לפעמים היה שוקע בתקופה הסטורית מסויימת למשך מספר ימים ואפילו שבוע מה שבפועל תורגם לדקות רבות של ישיבה בכורסאות עד שניעור של הספרן התורן היה מעיר אותו ושולח אותו חזרה למגורים בטענה ש"גם לספרנים מגיעה מנוחה".

אייו שאל אותו :"חשבת פעם איך מייצרים אותם?"

דיקסון היה נבוך מהשאלה, הוא ידע שכל הקפסולות נוצרו על ידי טכנאי ומהנדסי זמן בירחים ההומנואידים, אך מעולם לא הקדיש לכך מחשבה רבה מידי. למרות שבועות רבים שבילה מחובר לקפסולות בעיקר בתקופת הסוציאליזציה המרכזית שלו, מעולם לא חשב איך יצרו את החוויה הזו שמאפשרת לו להשתתף במקומות שונים בארועים הסטוריים. הוא אהב ללמוד על עמים בעולמות רחוקים והשתתף בארועים בעברם הרחוק והקרוב היה בכך ריגוש שלא מצא במקומות אחרים. גם באורידיוס הייתה סיפריה קטנה של קפסולות זמן שאת רובן כבר ראה בעבר ותפקידו שגזל מימנו את רוב הזמן לא איפשר לו להתחבר ברגיעה מוחלטת לכורסה לתקופה ממושכת בלי יסורי מצפון על בזבוז הזמן שמלווים אותה.

אייו לא המתין לתשובה והחל להסביר: "נניח שיצאנו לדרך אילך לפני עשרים שנים סטנדרטיות. אז עכשיו כשהגענו חלפו עשרים שנים אבל מכאן אם נביט לשם במגסקופ נראה את העבר שכן המגסקופ פועל על קרני אור שמהירותן קטנה פי אלף ממהירות הנסיעה שלנו. אנחנו נוכל לראות את עברו של הכוכב ממנו יצאנו מלפני 20,000 שנים."

דיקסון עקב בקפדנות אחרי דבריו של אייו ומידי פעם הינהן בראשו לאות הסכמה. "אם היו ברשותינו עשרות מאות ואלפי מגסקופים בנקודות שונות ברחבי הגלקסיה, המשיך אייו, היינו יכולים ליצור רצף היסטורי של ארועים מממספר נקודות זמן רבות מאוד בכוכב מסויים, כיוון שאין כיום יכולת ממשית לעשות זאת, אנו מדמים באמצעות מחשבים הרבה מאוד מגסקופים הצופים לאותה נקודה בזמנים שונים ומחברים את כולן ברצף היסטורי אחד. זהו הבסיס לקפסולת הזמן שאתה כל כך אוהב."

"זה נשמע קצת מסובך" אמר דיקסון, תוך כדי שהוא חושב כיצד זכה בכבוד לקבל הסבר אישי מאייו ועוד בתוך סיפריית קפסולות זמן בתוך ירח הומנואידי. התשובה הגיעה ישר לראשו מאייו "חכה ותראה מצפים לך עוד הרבה אירועים מסעירים".

"חשבתי שאינך יודע לתקשר טלפטית" חשב דיקסון.

"לא, אי אפשר לעבוד כאן בלי יכולת זו כי יש כאן הומנואידים מכל הגלקסייה אחרת זה היה מגדל בבל. רק ניסיתי ליצור לך קבלת פנים ידידותית יותר מזו שאני קיבלתי כאן. איכשהו לאחרונה אני מקבל יותר ויותר את ההרגשה שכל מה שעשיתי עד היום היה רק כדי לרכך את הגעתך לפה. התכונה סביב ביקורך מגיעה הרחק מעלי בסולם הדרגות. אגב עוד עשר דקות מחכה לפגוש אותך מהנדס הזמן הראשי של הירח שלנו. כשהגעתי לכאן לראשונה גם לי היה ראיון איתו." 

ציפצוף מעצבן בראשו של דיקסון קטע את ה"שיחה הטלפטית" שניהל עם אייו וכיוון שאיו השתתק פתאום, הוא הניח שאייו עסוק בשיחה עם מישהו אחר. השקט פינה בראשו מקום למחשבות: האם אייו או אחרים יכולים לשמוע את מחשבותיו? מה פתאום חיכו לו ולמה? האם הצבתו באורידיוס היא מקרית , או שגם היא חלק מאיזשהו תכנון זמן ואירועים שלא היה מודע או שותף להם עד עכשיו? אם זה מתוכנן, אז למה היו צריכים "לייבש אותו" באורידיוס 14 שנים עד עכשיו? האם הוא מבין טלפטיה באופן טבעי או שזהו חלק מעדכון הגרסה שעבר? 
                                                                                                       
 
 
ספר דיגיטאלי, לקריאה במחשב, בטאבלטים מסוג אנדרואיד,  באי-פד וטלפונים סלולריים כמו אי-פון. עמוק באדמת ארץ הקודש מתגלים מימצאים ארכיאולוגים יוצאי דופן, תחרות בין דתות על השגת טכנולוגיה שמקורה מהחלל. 
;